ישראל על המפה, גם במוזיקה

ההרכב הישראלי לאס סאלינס בראיון מיוחד ובלעדי לאתר ניוזיק

יום שני, 30.03.2015 ליה נאומוב 1 תגובות

ישראל ביצ'ר ושאולי הררי או בשמם המוכר בארץ ובעולם "Las Salinas" בריאיון בלעדי ל"ניוזיק"-על קשיים בתעשיית המוזיקה האלקטרונית, הצלחות, דמעות של אושר ובעיקר חברות אמיתית.

מי שלא שמע את השם לאס סאלינס (Las Salinas) כנראה היה מנותק במשך כמה שנים טובות מרשימת השחרורים של הלייבלים הכי גדולים במוזיקה האלקטרונית. הדואו שהחל את דרכו, אם כי בדרכים נפרדות, היום זוכה לקצור פירות של יותר מעשור של עבודה קשה, לילות ארוכים באולפן ועמידה בדרישות של עולם המוזיקה האלקטרונית תוך ניהול של חיים שגרתיים הכוללים עבודה ובית. עם תמיכה גורפת כמעט במשך עשור מצד רז ניצן (Raz Nitzan), אנג'ונביטס (Anjunabeats), ואנדיט (Vandit), האנהנסד (Enhanced), נוסף לעשרות שיתופי פעולה מן השורה הראשונה. ישראל בהחלט על המפה.

"ישראלים יודעים ליצור לא פחות טוב מאירופאים!" (ישראל ביצ'ר)

שאולי הררי החל את דרכו המקצועית תחת שם הבמה שולץ (Shultz) .עד גיל 17 וחצי הררי הספיק לנגן כמעט בכל מועדון בתל אביב. החשיפה להפקת המוזיקה הגיעה כמה שנים אחרי, כשחבר עם אימוראל מאנקיז (Immoral Monkeys) שהם ישראל ביצ'ר ולירן כהן. יחד עם אלעד אפרתי, החל שיתוף פעולה ונולד הקטע האגדי”Boena Ya Manyak" שזכה הצלחה מסחררת בתוכנית הרדיו של אבוב & ביונד (Above&Beyond),דאז, TATW. הקטע נוגן במשך שלושה שבועות רצופים בתוכנית, נבחר לקטע האהוב על ידי המאזינים ובין השאר שבר שיניים לג'ונו, פאבו וטוני.

בעקבות חיבור מיידי ושיתוף פעולה פורה, בשנת 2012 נוצר ההרכב לאס סאלינס, על שם החוף המפורסם באיביזה. בהתחלה ההרכב כלל בתוכו את ישראל ביצ'ר, שאולי הררי ולירן כהן. הקטע הראשון של ההרכב "Stone Pony" הוחתם תוך ימים ספורים בלייבל של פול ואן דייק (Paul Van Dyk), ואנדיט (Vandit). ההרכב המשיך לככב כששוחרר הרמיקס שלהם לקטע האפי “Ocean” של ואן דייק וארטי (Arty) וסחף עימו תמיכה גדולה מצד אבוב אנד ביונד, פרי קורסטן (Ferry Corsten), מרקוס שולץ (Markus Schulz), פול ואן דייק ועוד.
בשנת 2013 לירן כהן הודיע על פרישתו מההרכב ,עקב בחירתו ורצונו להתמקד בתחומים אחרים.

"אני זוכר את היום הזה שממש צעקתי עליו שאני לא רוצה שיעזוב, אבל הבנתי שאין לו יותר את התשוקה שלי ולשאולי יש וידעתי שאני צריך לכבד את החלטתו ולהמשיך עם שאולי את מה שהתחלנו" (ישראל ביצ'ר).

לאחר הפירוק, על מה היה חשוב לשים דגש?
שאולי: היה חשוב לשים דגש על לקרוע את התחת.

על מנת להפיק את המרב מסדר יום קדחתני, ישראל ושאולי החליטו לעבור לגור ביחד והקימו אולפן בדירתם. עבדו ביום, יצרו בלילה וכך נולדה הנוסחה של לישון כמה שפחות בשביל להגשים את החלום ולשמח את הנפש.

מה היו הקשיים העיקריים שאיתם נאלצתם להתמודד בתחילת הקריירה ועד היום?
ישראל: שוק המוזיקה הוא שוק מאוד קשה, במיוחד כאשר מדובר במוזיקה אלקטרונית, שבה יש אינספור אומנים. יש המון אגו והרבה פעמים קשה מאוד ליצור חברות טובה בין הקולגות ושיתוף פעולה מלא עם הלייבלים.
שאולי: עד היום אנחנו נתקלים בקשיים ובקירות בטון שדי קשה לשבור. מבחינת ההופעות, הקושי הוא יוקר הבאתם של שני אומנים מישראל להופיע באירופה. יותר משתלם להביא אומן הולנדי להופיע לצורך העניין בלונדון, מאשר שני אומנים מישראל. כרגע אנחנו עובדים קשה ומעבר לאירופה הוא בהחלט אופציה.

למרות הקשיים, הופעתם הרבה בארץ ובחו"ל. איך לדעתכם הקהל מתחבר אליכם?
שאולי: לדבר בכנות? אני חושב שאנחנו הרבה יותר מוערכים בחו"ל מאשר בארץ. לדעתי רוב קהל הטראנס בארץ יותר בקטע של ?! WHO’S AFRAID OF 138 ואנחנו רחוקים מאוד מהז'אנר הזה. זה מבאס לראות שבחו"ל מעריכים אותך יותר מאשר במדינה שלך. זאת התחושה הכללית. למרות שזכורה לי אולי רק הופעה אחת שהקהל לא התחבר אלינו בזמן ההופעה עצמה. תמיד שחיממנו אומן מחו"ל, ידענו באמת לחמם את הקהל ולעשות את מה שאנחנו צריכים על הצד הטוב ביותר.
ישראל: כשהופענו בברלין ומיאמי במסיבה של [VANDIT] הייתה חוויה מדהימה עם קהל חם, אוהב, תומך ומאוהב ללא עוררין בז'אנר הטראנס. וזה הדבר הכי יפה לדעתי. גם בהופעות שלנו בארץ, אנחנו נותנים 100% וכמעט תמיד הקהל מגיב ממש טוב. הדיג'יי שעולה לנגן אחרינו, תמיד בא ואומר לנו תודה שהבאנו לו את הקהל במצב הזה. גם מפיקי האירועים מרוצים מאיתנו לרוב, ככה שאנחנו יכולים להיות מרוצים מעצמינו. עדיין אבל יש תחושה שבארץ אומן ישראלי מקבל פחות קרדיט, מאשר בחו"ל. יש הרבה אומנים ישראלים מוכשרים שמקבלים במה גדולה מאוד בעולם, ופחות בארץ. זה הכי חבל לי.

"אין ספק שהאהבה האמיתית שלי היא הטראנס…משם באתי, מהימים הראשונים ביותר של הטראנס וחוויתי את כל השינויים שהוא עבר". (שאולי הררי)

מה לדעתכם היה ה"Highlight" בקריירה שלכם?
שאולי: היו כמה רגעים שלא אני ולא ישראל נשכח, כמו ההופעה בברלין שזה היה כל מה שחלמנו עליו כל החיים. היה גם את הרגע שאבוב אנד ביונד פתחו את ABGT 50 עם הרמיקס שלנו ושל גניקס (Genix) ל Anjunabeach – של אבוב אנד ביונד. השכנים יעידו שהיה הרבה בלגאן אצלנו בבית באותו יום. אבל הרגע שהכי זכור לי זה כשאבוב אנד ביונד הזמינו אותנו לסט אורח בתוכנית הרדיו האגדית שלהם. עברתי תקופה לא קלה אז והיו לי בעיניים דמעות של אושר כשג'ונו הציג אותנו. אז אולי בשבילי, זה הרגע הכי חזק וזה הרגע שלא אשכח בחיים.
ישראל: מסכים עם שאולי. זה כיף גדול לקבל כזה פידבק. וגם כיף גדול שאנשים מכל העולם מעריכים ואוהבים את המוזיקה שלנו, זה נותן הרבה כוח להמשיך. אבל עדיין לא עשינו כלום, יש לנו עוד הרבה מטרות והרבה אבני דרך לעבור בתעשייה כדי שנוכל באמת להיות מסופקים.

"זאת דרך חיים. זה כמו ללכת לחדר כושר פעם אחת בשבוע לעומת ארבע פעמים בשבוע. את התוצאות יראו רק אם תתמיד ותהיה רציני". (ישראל ביצ'ר)

איפה עומד היום ז'אנר הטראנס לדעתכם? ולאיזו תקופה אתם הכי מתגעגעים?
ישראל: סצנת הטראנס בעולם וגם בארץ נדחקה לפינה עם כניסתו של סגנון "ביג רום" שכרגע הוא הז'אנר המוביל. כאשר מדובר במיינסטרים, הוא תופס את רוב האירועים הגדולים וגם הקטנים. ככה שאירועי הטראנס קטנו לעומת שנים עברו. בסופו של דבר, טראנס תמיד היה האנדרגראונד עם תקופות יותר טובות ופחות טובות. יש געגוע לשנים 2012-2005.
שאולי: עד כמה שזה מצחיק, טראנס הוא באמת על גבול האנדרגראונד. דיפ האוס, טק האוס, טכנו, ביג רום וכל השאר; כל אלה הם הז'אנרים היותר גדולים ושם נמצא הכסף היותר גדול. זה מתבטא בכמות גדולה יותר של הופעות וכן במכירות גדולות יותר של המוזיקה עצמה. אני אישית, מאוד מתגעגע לטראנס של שנות 2002-1998. שם הטראנס באמת התעצב וקטע טוב לא היה נעלם אחרי חודש-חודשיים.

las2

מעבר לעבודה, אתם גם חברים טובים. האם הצלחתם להגיע ל"שביל הזהב" בכל הנוגע לדינאמיקה ביניכם?
ישראל: אני ושאולי חברים מאוד טובים, ברמה שאני מדבר איתו יותר מכל אדם אחר בעולם. יש בינינו חיבור הרבה יותר גדול מעולם המוזיקה ואנחנו תמיד שם אחד בשביל השני.
שאולי: חברים טובים זה אנדרסטייטמנט. אני באמת אוהב את ישראל בתור חבר והוא תמיד ידע להיות שם בשבילי בכל רגע שהייתי צריך אותו. הוא אחד האנשים שהכי מצחיקים אותי בעולם. הוא יודע לאזן אותי, אז בהחלט אפשר להגיד שהחברות בינינו פעלה לטובה בתחום העסקי.

אתם עובדים נון-סטופ, מה השחרורים החמים ל-2015 ועם מי צפוי לכם שיתוף פעולה?
שאולי: כרגע שוחרר הסינגל החדש שלנו בלייבל של רז ניצן 'More Than Ever' עם הזמר הבריטי לוז ברידג' (Loz Bridge). הסינגל הבא שלנו 'Popeye' ישוחרר ב20 באפריל. הפרומו כבר קיבל פידבקים טובים בתוכניות הרדיו של קוסמיק גייט (Cosmic Gate) ואבוב & ביונד. בחודש מאי ייצא שיתוף הפעולה שלנו עם פול ואן דייק והזמרת בסטי לרקין (Betsie Larkin) באלבום החדש של פול. אחרי זה יש עוד כמה סינגלים שעליהם כרגע אנחנו לא יכולים להרחיב.
ישראל: אנחנו משתדלים לא לסגור את עצמינו אקסקלוסיבית עם לייבל כזה או אחר. כי לייבל טוב ונוצץ ככל שיהיה, לא ישקיע בך את מלוא המשאבים אם אתה לא אחד משלושת האומנים המובילים שלו. נכון להיום אנחנו עובדים עם הרבה לייבלים ובאמת מעריכים את ההזדמנויות שניתנות לנו. בנוסף, יש לנו גם את הפודקאסטים שלנו. 'Breaking The Spell' שמשודרת ב AH.FM בכל יום שני הראשון בחודש, באנגלית זה נשמע יותר קל להבנה, מבטיח! והסטים החודשיים בסאונדקלאוד שלנו. הסטים החודשיים בנויים מכמה סגנונות שאליהם אנחנו מאוד מתחברים. החצי הראשון בנוי מדיפ האוס, טק-האוס וטכנו ובחצי השני אנחנו מנגנים טראנס.

"כששמעתי לראשונה את מוזיקת הטראנס, ישר התאהבתי בקסם שלה. אחרי שהחלטתי לחקור ולהבין כיצד היא נוצרה, הבנתי שזה מה שאעשה כל חיי". (ישראל ביצ'ר)

"אני בן 29, נושק ל-30. השקעתי ומיקדתי את כל החיים שלי בהפקת מוזיקה, אז כדאי מאוד שזה יצליח. אחרת אני אצטרך להתחיל לחשוב מה ארצה להיות כשאהיה גדול, בעודי מאוד גדול". (שאולי הררי)

לסיכומו של הריאיון, היה קשה להביא לידי כתב את כל השכבות שיש אצל השניים.נכון יהיה להגיד שזו באמת טיפה בתוך אוקיינוס. נותר רק לפרגן ולאחל הרבה הצלחות בהמשך הדרך לדואו ישראלי שמייצג בכבוד את ז'אנר הטראנס בעולם וממשיך לשים את ישראל על המפה. וכמו שאמר משורר ספרדי, לופה דה-וגה (Lope De Vega), "הרמוניה היא אהבה טהורה, וכי אהבה טהורה היא קונצרט".

את ההרכב תוכלו לראות בחגיגת חג הפסח בהאומן 17 תל אביב ביום חמישי הקרוב